כל אדם שרוצה לרדת המשקל או לחטב את הגוף, רוצה למעשה לצמצם את רקמת השומן.

זה ההבדל בין ירידה במשקל שאיננה איכותית ובה נפגעת המסה הרזה – אובדן נוזלים ואובדן מסת שריר,

לבין הרזיה איכותית, בה נפגעת מסת השומן והמסה הרזה נשמרת ככל האפשר. 

ולמה זה חשוב בעצם?

בדיאטה ישנה הפחתה קלורית אשר יכולה להוביל לאובדן שריר. רקמת שריר משרתת אותנו בשמירה על משקל תקין לאורך השנים, בכך שהיא מעלה את חילוף החומרים שלנו. 

כאשר אדם מאבד שריר, חילוף החומרים שלו יירד ובכך הוא ישרוף למעשה, פחות קלוריות פר יום.

מעבר לזה, בריאותית חשוב לדעת שמגיל מסוים עלייה במסת שריר, שיקום עצם היא מטרה קשה ומאתגרת. 

רוב השומן בגוף מצוי ברקמה מיוחדת – רקמת השומן. רקמה זו עשויה תאי שומן רבים, שבכל אחד מהם נאגרת כמות קטנה של שומן. כאשר אדם מבוגר עולה במשקל וכמות השומן בגופו גדלה, כל אחד מתאי השומן גדל במקצת ואוגר כמות נוספת של שומן, מספר תאי השומן אצל אדם מבוגר נשאר קבוע בדרך כלל.
כאשר מפחיתים במשקל ואחוז השומן בגוף יורד, תאי השומן קטנים, כמות השומן שבכל אחד מהם פוחתת, אך מספר תאי השומן נשאר ללא שינוי- כך גם כאשר עולים במשקל: התאים גדלים, כמות השומן בכל תא גדלה, אך מספר התאים אינו משתנה.

אפיון רקמת השומן וסוג ההשמנה חשוב ביותר:

הצטברות שומן תוך בטני, שיוביל להשמנה בטנית, קשור מבחינה בריאותית לתנגודת לאינסולין, סוכרת סוג 2, שומנים בדם ויתר לחץ דם- "עסקת חבילה" זו נקראת תסמונת מטאבולית.

רקמת השומן מתנהגת כרקמה אנדוקרינית, המפרישה הורמונים וחומרים יוצרי דלקת.

השמנה בטנית גורמת ללחץ פנימי על האיברים ובכך תשפיע גם כן על תפקודם.

‎שאלה מעניינת-  האם יש הבדל בין אנשים הסובלים מהשמנה לבין אנשים רזים, במבנה רקמת השומן?
לאנשים הסובלים מהשמנה ובעיקר בהשמנה מהילדות, יש בדרך כלל מספר רב מאוד של תאי שומן. מספרם גדול בהרבה (פי שלושה ויותר) ממספר תאי השומן המצויים בגופם של אנשים רזים, או אלו שהעלו את משקלם רק בשלב מאוחר בחייהם.
נראה שתאי שומן מתרבים בעיקר בגיל הינקות ובגיל ההתבגרות (תאי השומן מתרבים בקצב מהיר גם בשליש האחרון של ההיריון). מניסויים שנעשו בבעלי-חיים, נמצא שעודף מזון והעדר פעילות גופנית, בתקופות החשובות להתפתחות תאי השומן, עשויים להשפיע על ריבוים.
תאי השומן אצל הסובלם מהשמנה, גם גדולים יותר בדרך כלל, לעומת אלו המצויים אצל אנשים רזים, אך ההבדלים בגודל בולטים פחות מן ההבדל במספר התאים.
ייתכן שכאשר מספר תאי השומן הוא רב, קיים פוטנציאל לעלייה במשקל, מאחר שתאי השומן המצויים בגוף "מחכים להזדמנות" לצבור שומן ולהגיע לגודל מיטבי. ייתכן גם שלאנשים בעלי כמות רבה של תאי שומן, קשה יותר לשמור על משקל-גוף תקין.

‎סוג המזון שנבחר ישפיע גם הוא על רקמת השומן:
כאשר אדם מצוי במאזן קלוריות חיובי, עודף הקלוריות מן המזון נשמר בגוף כמאגרי אנרגיה. האדם יכול לאחסן מאגרי אנרגיה לשעת הצורך, רק בצורה של פחמימות ושומנים. בגוף האדם אין למעשה מאגר משמעותי של חלבונים, כיוון שכמעט לכל חלבון המצוי בגוף יש תפקידים פיזיולוגיים ייחודיים, כגון בניית רקמת שריר, אנזימים, נוגדנים ועוד. לכן, לא יהיה נכון להתייחס אל החלבונים בגוף כאל מאגר אנרגיה.
פחמימות ניתן לאגור בגוף, בכמויות קטנות יחסית: כ-‎90 גרם בכבד ועוד כמה מאות גרמים בשרירים. כאשר מאגרים אלו מתמלאים, כל עודפי הפחמימות המתקבלים מן המזון הופכים לשומן ונאגרים ברקמת השומן. שומנים, לעומת זאת, ניתן לאגור ברקמת השומן בכמות בלתי מוגבלת כמעט.
אם כן, השומנים הנאגרים ברקמת השומן מקורם בשומני המזון או בפחמימות, וחלבונים הנאכלים בעודף יוצרים מאזן קלוריות חיובי והופכים בתהליכי חילוף החומרים לשומן. במילים אחרות: כל רכיבי המזון, בעלי ערך קלורי, עשויים להפוך לשומנים

ולהיאגר ברקמת השומן.

גם פעילות גופנית תסייע להפחתה בשומן:

פעילות גופנית בהחלט מסייעת להפחתה בשומנים ובמשקל- אומנם פעילות גופנית תורמת רק 20% לירידה במשקל, לעומת 80% הנתרמים על ידי התזונה, אבל הקפדה על אורח חיים פעיל, מסייעת לקיום אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה ומאוזנת.

קודם כל – היו פעילים: עלו במדרגות במקום במעלית, לכו ברגל במקום לנסוע ברכב, רדו תחנה או שתיים לפני באוטובוס וכו'.

פעילות גופנית יזומה אופטימלית היא במשך 45 דקות, 4-5 פעמים בשבוע, אולם כל עשייה היא יעילה! אפשר לבצע את הפעילות ב"תפזורת" אם קשה- יעיל לא פחות. 

פעילות גופנית מומלצת היא פעילות המשלבת אירובי ואנאירובי- כוח/ סבולת שריר- פעילות אירובית לשם הוצאה קלורית ושריפת השומנים, אימוני כוח לשם העלאת מסת שריר, או מניעת פירוק השריר בעת הרזיה.

 

כפי שציינתי, הרזיה טובה ואיכותית היא כזו שנפגעת בה מסת השומן ועלינו לבחור נכון את המזון שאנחנו מכניסים לגופנו ולהפעיל את הגוף, כפעילות תומכת לתהליך ההרזיה..
בהצלחה!