המדבקה האדומה!
מה הסיפור שלה ולמה היא מופיעה לי על הארטיק? במיוחד כשהוא 80-100 קלוריות ונחשב די טבעי… קצת מבלבל, אנסה לעשות לכם סדר בבלאגן:
ב- 26.12.2017 אושרו בכנסת תקנות הגנה על בריאות הציבור.
מטרתן של תקנות אלה, בין היתר, היא הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז מראש, באופן ברור ולרבות באמצעות סמלים המיידעים כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות- כדי לאפשר לצרכנים בחירה מושכלת של מזונותיהם, לקידום בריאותם.
הוגדרו ספים לערכי נתרן, סוכרים ושומן רווי, אשר מעליהם תהיה חובת סימון בסמל האדום, בקדמת האריזה- הן עבור מזון מוצק והן עבור מזון נוזלי.
הספים נקבעו בשתי מדרגות זמנים (פעימות), כאשר הראשונה תהיה מחייבת החל מ-1 בינואר 2020 והשנייה (הקבועה) תחול 12 חודש לאחר מכן, דהיינו מינואר 2021.
נתרכז בסוכר:
כמות ש"תזכה" במדבקה אדומה תהיה מעל 13.5 גרם סוכר ל- 100 גרם מזון מוצק ובפעימה השנייה 10 גרם.
ומה לגבי שתייה מתוקה?
כמות ש"תזכה" במדבקה אדומה ב- 100 גרם מזון נוזלי היא עד 5 גרם, ובפעימה שנייה, עדיין 5 גרם ללא שינוי.
נחזור לארטיק שלי…
הוא מכיל רק עד 100 קלוריות, 50% פרי ועדיין קיבל במתנה את המדבקה האדומה, שבעצם אומרת לנו שכמות הסוכר בו עולה על הרף- גם ללא המדבקה יכולנו לדעת זאת…
הסתכלו תמיד על רשימת הרכיבים: אם סוכר (או נגזרותיו) מופיעים ב- 3 רכיבים הראשונים, דעו שהמוצר עשיר בסוכר.
אוסיף, שחשוב מאוד לאוכלוסיית הסוכרתיים, ולכל מי שתזונתו צריכה להיות מדויקת בסוכר, כמו: טריגליצרידים, כבד שומני, שחלות פוליציסטיות ועוד, לקבל הנחיות ברורות והתאמת תפריט אישי.
כדי לדעת מה תכולת הסוכר במוצר, חשוב לדעת איך "לחפש אותו"
עלינו לקרוא את רשימת הרכיבים ולדעת שיש לסוכר שמות רבים ומגוונים בתעשייה.
דוגמאות לשמות נרדפים לסוכר:
סוכרוז, דקסטרוז, פרוקטוז, דקסטרין, מלטודקסטרין, סירופ קרמל, סירופ תירס.
בנוסף, ישנם תחליפים בריאים יותר לסוכר, אולם, חלקם בעלי אינדקס גליקמי ותכולה קלורית בדיוק כמו סוכר פשוט.
אתן לכם כמה דוגמאות: סילאן (שהוא דבש תמרים), דבש, מייפל טבעי – כולם בעלי ערך קלורי זהה לסוכר ובעלי אינדקס גליקמי גבוה (מעלים חד את רמת הסוכר בדם) ולכן, מי שצריך להימנע מסוכר פשוט ישים לב גם אליהם.
החיבה לטעם המתוק משותפת לכל בני אדם, לא סתם חלב אם הוא מתוק.. אולם, הבחירה הנכונה, הכמות והשילוב באכילה היום יומית, הפכו להיות קריטיים- לא רק לאור מגפת ההשמנה, אלא, לאור התחלואה ההולכת וגוברת כמו סוכרת ותסמונת מטאבולית.
הגיע הזמן להבין שאכילה נכונה איננה רק "דיאטה" וקלוריות אלא איכות המזון גם כן.
